כללי:
למרות ואולי במבט העין כך נראה,
המחשב אינו שומר תווים או ציורים וכדומה,
רק שומר את מספרם = המיקומים שמייצגים אותם.
המדהים ביותר, המחשב שומר אך ורק 2 סוגי סימנים: 0 1.
(הדבר המורכב ביותר גם הוא: אוסף של המרכיבים הפשוטים ביותר?!).

Ansi :
טבלה בת 256 מקומות, ל-תווים/סימנים, למשל:

תו/סימן	מיקום עשרוני	מיקום הקסדצימאלי	(יוניקוד)
0	48	30	0030
1	49	31	0031
A	65	41	0041
C	67	43	0043
a	97	61	0061
b	98	62	0062
[Space]	32	20	0020
[Enter]	13	0D	000D

אם נרשמה לדוגמא האות: a, המחשב יתרגם לערך הקסדצימאלי: 61.
אם נכתב קובץ בקידוד Ansi, כל תו רשום יתפוס בית 1 בזיכרון המחשב.
256 = 2 בחזקת 8, בית 1 = 8 ביטים. (בביט שמור 1 משני הסימנים: 0 1).

Unicode :
מכיוון שחלוקת המחשב היא לבתים,
לא מספיק בית 1? האפשרות הבאה: 2 בתים.
בשני בתים יש 256 * 256 = 65536 מקומות.
טבלת : Unicode, בא ניתן לשמור סימנים רבים, בינהם גם שפע שפות העמים ועוד.

יתרון: ניתן להעשיר קבצים בסימני וציורי טבלה זאת.

חיסרון: אם יצורפו תווים אלו, לכל תו ותו ישמרו 2 בתים, הקובץ יכפיל את נפחו.
(אם תו Unicode הועתק לדוגמא ל 'פנקס רשימות'? בשמירתו נתבקש להחליף את קידודו).

איך ניתן להתגבר על החיסרון:
בעיקר ואם מדובר בצרוף של תווים בודדים למשל לקובץ HTML,
במקום להעתיק/לרשום את התווים הרצויים ישירות, ניתן לצרפם בדרכים הבאות:

1. במקום רישום התו, רישום מיקומו העשרוני ובתוספת של תווים,
כך לדוגמא שהאות a שמיקומה העשרוני 97, תירשם כך: a
כך שהאותיות , abc, ירשמו כך: abc וגם למשל כך: abc
(וגם למשל כך: ניתן לשלב שיטת רישום של תווי יוניקוד יחד עם תווי מקלדת רגילים=תווי אנסי)

2. דרך הקוד הבא:
ObjTest.value = fromCharCode(736)
(בערך של אובייקט מסויים, הכנסנו תו שמיקומו העשרוני הוא: 736).
כך עקרונית ניתן לשבץ את התווים גם בתוויות, כמו גם לשלבם כחלק מסטרינג.
הערה: ניתן להוסיף לסטרינג מימינו ומשמאלו, תווי אנסי, או יוניקוד ובאותה שיטה, למשל:
ObjTest.value = 'ab' + fromCharCode(736) + 'c' + fromCharCode(736)

הערות:
256 התווים הראשונים בטבלת Unicode, הם תווי ה-Ansi, ולמרות זאת:
!הבהרה!: נמצאו גירסאות שונות ל-Ansi, (ח:ansi table), בתחום התווים: 80-9F .

כל תו הקסדצימאלי (0-F) מייצג 1/2 בית, בבית יש 2 תווים שכאלו. 16 * 16 = 256.


שימוש מהנה ומועיל : מיכל-E אנסי/יוניקוד.